
בקשה לישוב סכסוך
בני משפחה שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו בהמשך, אינם יכולים להגיש תביעה לערכאה משפטית לפני שהגישו בקשה לישוב סכסוך. הליך זה מתנהל ביחידת הסיוע המצויה בסמוך לבית משפט או בית הדין הדתי שלו הסמכות לדון בהליכים המשפטיים הקשורים לבני הזוג ונועד למנוע פנייה מיותרת לבתי המשפט ובתוך כך לנסות ולסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה. רק כאשר הליך זה אינו צולח, לצד שהגיש את הבקשה הזכות להגיש ראשון את תביעתו לערכאה המשפטית לבחירתו, בתוך פרק זמן מוגדר. אם לא הוגשה התביעה בפרק זמן זה, יכול הצד השני להגיש תביעותיו לערכאה שיבחר.
שלבי ההליך
הזמנה לפגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית
-
לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים ל-4 פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. בתום הפגישה הראשונה המתקיימת עם הצדדים ללא נוכחות עורכי דין, רשא כל אחד מבבני הזוג להחליט כי אינו מעוניין לקיים פגישות נוספות.
-
כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
-
ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה.
המקרים שבהם תוגש בקשה ליישוב סכסוכים
לפני הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין
כל אדם שיש לו סכסוך עם בן משפחה (בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו) בכל אחד מהעניינים הבאים, ובלבד ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל:
-
ענייני נישואין וגירושין.
-
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות רכושיות, כספיות או הצהרתיות הנובעות מהקשר בין הצדדים, למעט תביעות בענייני צוואות, ירושות ועזבונות.
-
מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
-
מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
-
כל עניין הנוגע לילד, למעט תובענה לגבי החזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
-
אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
למרות הנאמר, הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך, כך גם רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לצורך הישוב סכסוך במקרים מסויימים שנקבעו.