איזון משאבים
הסדר איזון משאבים בין בני זוג הוא הסדר הקבוע בחוק יחסי ממון, תשל”ג- 1973 . הסדר זה קובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים עם פקיעת נישואיהם (עקב גירושין או מוות של אחד מהם)
על פי ההסדר, עם פקיעת הנישואין מחולק שוויו של כלל הרכוש שהצטברו בתקופת הנישואים בין בני הזוג באופן שווה, אלא אם בית המשפט הורה על חלוקה אחרת. ההסדר חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 01.01.1974 ולא הסכימו ביניהם אחרת בהסכם ממון או בהסכם גירושין.
נכסים שהסדר איזון משאבים אינו חל עליהם
הסדר איזון המשאבים לא יחול על כל אחד מהנכסים הבאים:
-
נכסים שהוסכם בין הצדדים בכתב (לא בהכרח בהסכם ממון) כי לא יהיו משותפים.
-
כספי גמלה המגיעים לאחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי.
-
פיצוי כספי שנפסק או מגיע על-פי חוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף או מוות.
-
הנכסים הבאים, במקרה שלא היתה כוונה לשתף בהם את בן הזוג השני:
נכסים שהיו בבעלות כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונשארו בבעלותו במהלך הנישואין
-
כספי ירושה אינם נכללים בגדר איזון משאבים אלא אם בחר הצד שקיבל את כספי הירושה , לשתף במפורש את בן הזוג השני בכספים ונכסים אלו.
-
נכסים שהתקבלו במתנה במהלך הנישואין
נכסים המוגדרים משותפים שהסדר איזון המשאבים חל עליהם
-
חוק יחסי ממון קובע כי כל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין, נחשבים באופן אוטומטי כנכסים משותפים, גם אם הם שייכים או רשומים רק על שם אחד מבני הזוג, למעט נכסים שיוזכרו בהמשך.
-
נכסים אלה יכולים להיות נכסי מקרקעין, חסכונות, ניירות ערך, כלי רכב וכדומה.
דוגמאות לנכסים משותפים:
דירה משותפת שקנו הצדדים במהלך חיי הנישואין, עסק או חברה שהקים אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין וכל המניות רשומות על שמו, חשבון בנק שפתח אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין אשר רשום על שמו.
חשוב לדעת!
-
למרות האמור לעיל, בית המשפט יכול להורות כי נכסי בני הזוג לא יחולקו ביניהם שווה בשווה, אלא באופן אחר, אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית.
-
ישנם נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים, ובמועד הפרידה בן הזוג שהם שייכים לו בלבד לא יידרש לחלוק בהם עם בן הזוג השני או לשלם הפרשי איזון בגינם.
-
עם זאת, בן הזוג השני יכול לנסות ולהוכיח כי התקיים שיתוף בנכסים אלה, או שהתקיימו נסיבות המצדיקות סטייה מהכלל הקובע חלוקה שוויונית.