הסדרי שהות
הסדרי שהות הם הגדרת פרקי הזמן בו ישהו הילדים עם כל אחד מההורים, כאשר זוג הורים מבקש לחיות בנפרד. חלוקת זמני השהות יכולים להיעשות בהסכמה בין ההורים שתבוא לידי ביטוי בהסכם הגירושין, ובמקרה שאין הסכמה תיקבע החלוקה על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת. את ההסכם יש להביא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית דין הרבני. במקרה בוהסדרי השהות מופרים כשיטה, רשאית הערכאה המשפטית לצוות על הסנקציות על המפר
(כפי שיפורט בהמשך).
הסדרי שהות הנקבעים בהסכם גירושין
במסגרת הסכם גירושין רשאים ההורים לקבוע ביניהם מי יהיה בעל האחריות ההורית על ילדיהם הקטינים, וכן אילו הסדרי שהות יוענקו להורה השני. מומלץ לקבוע את הסדרי השהות (שנקראו בעבר: זמני שהות) בהסכם גירושין באופן מפורט ומדויק ככל הניתן, עם מועדים של ימים ושעות ברורים, ולכלול גם את הסדרי האיסוף וההחזרה של הילדים (לדירת ההורה האחר, או למסגרת החינוכית, לפי העניין), וכן להתייחס להסדרי השהות בחופשות ,חגים, שביתו וימי מחלה של הילדים. נהוג לקבוע בהסכמי גירושין, כי הסדרי שהות יקוימו כפי שיסכימו ההורים ביניהם באופן הדדי בעתיד, וזאת, כמובן, גם בהתחשב בצרכי הילדים, באילוצי ההורים, וכיו”ב. ואולם, בהיעדר הסכמה כאמור, מכל סיבה שהיא, יחולו הסדרי שהות לפי מתכונת המהווה את ברירת המחדל, אשר מפורטת בהסכם הגירושין ומתייחסת להסדרי שהות וביקורים של הילדים הקטינים בימי אמצע השבוע, בסופי-שבוע, בחגי ישראל ובמהלך חופשות, כמו גם בדבר קביעת תנאים, מגבלות ומנגנונים מיוחדים בנושא, ככל שישנם. מחד, כדי לקיים הסדרי שהות לאורך שנים באופן שיעניק יציבות הן לילדים והן להורים, יש לפרט במפורש את ימי השהות של הילדים עם כל צד, מאידך, היות ומדובר בהסדר על פיו ינהגו ההורים והילדים במשך שנים רבות, חשוב וראוי כי הצדדים ינהגו בגמישות באופן שבו
הסדרי שהות הנקבעים ע”י ערכאות שיפוטיות
בהיעדר הסכמה בין ההורים, הסדרי שהות נקבעים במידת הצורך בהתאם להמלצת פקידת סעד לסדרי דין, אותה ממנה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כדי להגיש לו תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין סוגיית האחריות ההורית והן לעניין חלוקת זמני שהות של ילדים קטינים בין ההורים. יצוין, כי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את ההמלצות שבתסקיר, אולם במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות. בשנים האחרונות אנו עדים לרוח השינוי המתחוללת בערכאות המשפטיות. ככל ובעבר נהגו הערכאות המשפטיות להותיר הקטינים, בפרט עד גיל 6, באחריות הורית מלאה של האם תוך קביעת זמני שהות מצומצמים יותר עם האב, כיום הכלל הרווח הוא כי האחריות ההורית תהא משותפת לצדדים, וחלוקת הזמנים של הילדים עם הוריהם תהא זהה או שווה, למעט נסיבות שבהן יוכח כי אחד ההורים אינו רוצה או מסוגל לקיים מתכונת זו של חלוקת זמנים זהה או שווה.
חשוב לציין !
כי הפרת הסדרי השהות פוגעים בראש ובראשונה בילדים ועשויים להסב נזק בלתי הפיך בקשר שבין אותו הורה לילדיו! נקודת המוצא בערכאות השיפוטיות היא כי כל ילד זקוק הן לאב והן לאם, והערכאה השיפוטית תעשה כל שבידה כדי לוודא קיומו של קשר טוב עם שני ההורים, למעט במקרים חריגים כאמור.
הפרת הסדרי שהות
הורה המפר את הסדרי השהות
כאשר הורה מפר את הסדרי השהות, ולא מגיע לפגוש את ילדיו או לא מאפשר להורה האחר לקבל את ילדיו בימים שנקבעו לו לשהות עם הילדים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש ממנו אחד או יותר מהסעדים הבאים:
-
אכיפת הסדרי השהות.
-
הטלת קנס כספי בגין כל מקרה של אי-קיום הסדרי השהות.
-
החזרים בגין הוצאות שנאלץ ההורה להוציא בשל אי קיום ההסדרים (לדוגמה: הוצאות עבור שמרטפות, מזון ועוד).
הגדלת דמי מזונות במידה וההורה השני אינו נוטל את הילדים כשם שהתחייב .
-
הפחתת דמי המזונות-במידה וההורה אינו מאפשר להורה השני ליטול אליו את הילדים בימים שנקבעו לכך
-
במקרים של הפרה עקבית ניתן לבקש את שינוי הסדרי השהות כדי לשקף את המצב האמיתי.
הפרה על ידי ההורה המשמורן
כאשר הורה מפר את הסדרי השהות ואינו מאפשר להורה השני לראות את הילדים, ניתן לפעול בכמה מישורים כדי לאכוף את הסדרי השהות:
-
הגשת תלונה במשטרה כנגד ההורה שמונע קיום המפגשים.
-
פנייה לפקיד סעד בשירותי הרווחה.
-
פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אשר רשאים להטיל קנס כספי על ההורה המונע את קיום ההסדרים, בגין כל הפרה של הסדרי השהות.
-
במקרים קיצוניים של הפרה עקבית ניתן להגיש תביעה לשלילת אחריותו ההורית של ההורה המסכל את הקשר וההסדרים בין ההורה השני לקטינים, לחילופין לאפשר את הקשר בין הקטינים להורה המסכל באמצעות מרכז קשר או מנגנונים אחרים שיבעו ע"י הערכאה המשפטית.